ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
8863-09-12
14/11/2012
|
בפני השופט:
ורדה שוורץ
|
| - נגד - |
התובע:
ליאת אנקורי
|
הנתבע:
יאיר חן ואח'
|
| החלטה |
בפני בקשה להכריז על צו העיקול הזמני שניתן כנגד המבקשת, כצו בטל או שפקע.
לטענת המבקשת לא נכנס צו העיקול לא נכנס לתוקף משום שהערבויות שנקבעו בו לא הופקדו במועד הקבוע בצו ואף פקע משום שהעתק הערבויות לא הומצא למבקשת כלל.
ב"כ המשיבים הגיש תגובה מפורטת בה טען כי המועד להפקדת הערבויות חל ביום 11.10.12 ומאחר והערבויות הופקדו כולן עד ליום 10.10.12, הרי שיש לדחות הטענה בדבר תוקפו של צו העיקול.
אשר לפקיעתו משום אי המצאת העתק הערבויות למבקשת, טען ב"כ המשיבים כי הומצאו גם הומצאו יחד עם כל המסמכים שהומצאו למבקשת.
כראיה לטענתו זו, מפנה ב"כ המשיבים למכתבו אשר צירף למסמכים שהמציא למבקשת בו נרשם ב"רחל בתך הקטנה" כי העתק הערבויות מצורף.
צר לי כי ב"כ המבקשת עמד על מתן החלטה בבקשתו זו ולא הסתפק בהסבריו של ב"כ המשיבים.
תשובתו לטענות ב"כ המשיבים ניתנת בחצי פה ואינה מספקת לצורך תמיכה בדרישתו לבטול צו העיקול.
אין בתשובה כל מענה ענייני לעניין מועד הפקדת הערבויות והנני להוסיף כי חזקה היא כי הערבויות הומצאו במועד ככל שהונפקו הודעות העיקול למחזיקים על ידי המזכירות.
המזכירות מקפידה לעמוד במועדים הקבועים בצו ולא מצאתי בתשובתו של ב"כ המבקשת כל טענה או עובדה הסותרת חזקה זו וכל שמצא לנכון לומר הוא שאין הוא מתכוון להיכנס לדקדוקי עניות באשר לספירת ימי העבודה.
תשובה זו תמוהה במיוחד כאשר עצם מהותה של הבקשה שהגישה המבקשת היא עמידה במועדים הקבועים בצו בעניין זה, דהיינו, ספירת ימים.
אשר לטענת המבקשת כי צו העיקול פקע משום שלא צורפו העתקי הערבויות למסמכים שהומצאו לה, הרי שבתשובתו אומר ב"כ המבקשת כי ב"כ המשיבים לא המציא בדל של ראיה כי המציא למבקשת את העתק הערבויות.
לא ברור לי איזו ראיה מבקש ב"כ המבקשת כי תומצא לו בעניין זה.
המבקשת מודה כי הוצאו לה כל המסמכים למעט העתק הערבויות ולמרות שצירופן מוזכר במפורש במכתבו של ב"כ המשיבים לא טרחה המבקשת לבדוק במעמד ההמצאה כי אכן כל המסמכים המוזכרים באותו המכתב אכן מצורפים.
ככל שהתכוון ב"כ המשיבים לצרף את כתבי הערבויות, כעולה מנוסח מכתבו, חזקה שצירפם ודווקא עול ההוכחה כי לא צירפם מוטל על המבקשת.
ואף אם נפלה תקלה ולא צורפו בפועל כתבי הערבויות, אין בכך כדי להביא לפקיעתו של צו העיקול.
כבר נפסק בת.א. 2492/00 בש"א 3559/06 (מחוזי ירושלים)
TONEDOOR Ltd
ואח' נ' יובנק בע"מ
:
"נראה, איפוא, כי פקיעת העיקול גם היא אינה בכל מצב "פקיעה מדעיקרא" אלא "פקיעה יחסית" (על משקל "בטלות יחסית"). לא בכל ההקשרים נכון יהיה להתייחס לעיקול, שניתן במעמד צד אחד ושפקע מתוקף הוראת תקנה 370 לתקנות, כאל עיקול שכמוהו כאין וכאפס, כאילו מעולם לא היה קיים."
בית המשפט אף סומך ידיו על ההחלטה שניתנה בבר"ע 3403/01 (מחוזי ירושלים)
זיזה נ' יעקב (
פורסם ב"נבו") שם נאמר:
"ברם, כפי שהסביר לאחרונה בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיא השופט ש' לוין, כאשר אין לצד שכנגד כל תועלת בשמירת לוח הזמנים, ולא נגרם נזק מערכתי, אין להקפיד על המועדים הקפדת-יתר, ראה: ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ [3]... במקרה שלפנינו נודע למערער על העיקול הזמני, בדיעבד לכן כיום אין באי-המצאת המסמכים לנתבע כל חשיבות, או למצער החשיבות מועטת ביותר, אשר בכל מקרה אינה מגיעה לכדי עילה לפסלות צו העיקול או לפקיעתו...